הִילְ׳

הִלְכְתָא, הִילְ׳ch. f. (v. הֲלָכָה a. הֲלִיכָה) 1) step. Targ. Prov. 16:9.Pl. הִלְכָאתָא, הִילְכָתָא. Ib. 26:7 (ed. Wil. הַלְכְתָא). Ib. 29:5; a. e.Targ. Ps. 23:3 הִלְכְוָותָא ד־ Ms. (ed. Lag. הִילְכְוָת צ׳, ed. Wil. הִלְכַת). 2) custom, habit. Targ. 2 Kings 11:14. Targ. Y. Gen. 43:33. 3) law, rule. Targ. Y. Ex. 12:6; a. e.Snh.51b ה׳ למשיחא it is a halakhah for the Messianic days (without present application). Erub.65a הי׳ בעיאוכ׳, v. אִסְתָּנָא; a. fr.Pes.64a, a. fr. למאיה׳ for what practical issue ?Pl. הִלְכָתָא. Ber.31a, v. גִּיבַּר; a. fr.Targ. Koh. 12:11 הִילְכְתִין.Lev. R. s. 3, beg. בר הִילְכָן (fr. הִילְכָא) a scholar.